כהן נ' בנק הפועלים בע"מ

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל (רביע ג'באלי) מיום 18.2.10, שבה נדחתה בקשת המבקש לביטול החלטה מיום 8.2.10, שבמסגרתה החליטה כב' הרשמת לאשר מכר נכס ממושכן במסגרת הליכי מימוש משכנתא שנפתחו על ידי המשיב.

דין הבקשה להידחות ללא תשובה.

העובדות בקצרה:

המשיב הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש משכנתא שנרשמה לזכות המשיב על מגרש של המבקש בטבריה, הידוע כגוש 15026, חלקה 62 (להלן- "הנכס הממושכן" או "הנכס").

ב"כ המשיב, עו"ד תמר ברלינר (להלן- "הכונסת"), מונתה ככונסת נכסים למימוש הנכס הממושכן.

שווי הנכס הממושכן הוערך על ידי השמאי מאיר וולקן ביום 17.6.09 בסך של 520,000 ₪, ובמימוש מהיר בסך של 416,000 ₪. הנכס פורסם על ידי הכונסת פעמיים, בחודש יוני 2009 ובחודש דצמבר 2009, והתקבלו מספר הצעות שהגבוהה שבהן עמדה על סך של 370,000 ₪.

ביום 19.1.10 הגישה הכונסת לרשמת ההוצאה לפועל בקשה לאישור המכר תמורת הסך של 370,000 ₪ שסכומו נופל, כאמור, מהערכת שווי השמאי. לבקשת אישור המכר צורפה הודעת פדיון מיום 11.11.09 שבמסגרתה הודיעה הכונסת למבקש כי המחיר הגבוה ביותר שהוצע הוא 370,000 ₪, והזמינה את המבקש לפדות את הנכס או להגיש בקשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל תוך 7 ימים מתאריך מכתבה.

ביום 28.1.10 הגיש המבקש בקשה לביטול אישור המכר ולהארכת המועד לפדיון ו/או הצעת קונה חדש לנכס בכשלושים יום.

החלטת הרשמת בבקשה לביטול אישור המכר:

כב' הרשמת בהחלטתה מיום 18.2.10 דחתה את בקשת המבקש לבטל את אישור המכר, בקובעה כי לא נפלו פגמים מהותיים באישור המכר המצדיקים את ביטולו. הרשמת דחתה את טענת המבקש כי לא עודכן בהליכי המכירה, וכי לא ידע על הגשת בקשה לאישור המכר, בקובעה כי עיון בתיק מלמד כי המבקש ידע על החוב ועל הליכי המכירה על שלביהם השונים, הציע קונה נוסף והופנה לכונסת, קיבל מאת הכונסת את חוות דעת השמאי תוך שהיא מבהירה לו כי הליכי המכר יתקיימו כסדרם, ואף יודע לאחר קבלת ההצעות על ההצעה הגבוהה ביותר שהתקבלה, על הזכות לפדיון ועל הכוונה להגיש בקשה לאישור המכר.

כב' הרשמת דחתה גם את טענת המבקש כי יש לבטל את המכר משום שהוא נמוך מהערכת השמאי. הרשמת קבעה בהחלטתה כי בכל שלבי המכירה, וגם בבקשתו לביטול אישור המכר, לא הציג המבקש חוות דעת מטעמו לשם הזמת ממצאי השמאי מטעם הכונסת, ושוכנעה לאחר קבלת הבהרות הכונסת כי המכר הינו "התוצאה האופטימלית לשקלול מכלול נסיבות במקרה דנן ועל מנת לא להעמיד הוצאות נוספות על החייב שמוכרז 'חייב מוגבל באמצעים'".

כב' הרשמת הטעימה כי חוות הדעת שצורפה לבקשת המבקש שבפניה, הוזמנה על ידו לצורך נטילת משכנתא בשלהי פברואר 2008, ולכן ברי כי אין מדובר בשומה עדכנית שיש בה לשקף את ערכו של הנכס.

נדחתה גם טענת המבקש כי לא ניתנה לו הזכות לפדות את הנכס. הרשמת קבעה כי הודעת הפדיון נמסרה למבקש באמצעות אשתו, במסירה אישית ביום 13.1.10, ולא ביום 14.1.10, כטענתו, ולכן פנייתו לכונסת אכן נעשתה לאחר חלוף המועד שנקבע לפדיון. עוד קבעה כב' הרשמת כי המבקש נמנע מלפנות בבקשה לפדיון הנכס או להארכת המועד שננקב בהודעת הכונסת, ובחר להגיש את בקשתו לאישור המכירה רק ביום 28.1.10 ובשיהוי ניכר. הרשמת קבעה כי טענת המבקש כי המועד שנקבע בהודעת הפדיון אינו סביר, נטענה רק בדיעבד, וכי היה על המבקש להעלות טענתו זו בזמן אמת ולהגיש בקשה להארכת מועד בתוך התקופה שנקצבה לכך. עוד ציינה כב' הרשמת כי החייב לא הציע לפדות את הנכס, ורק ביקש ארכה לפדותו, ואף קבעה כי לאור הצהרות המבקש במסגרת תיק האיחוד, הרי שאין באפשרותו לפדות את הנכס. הרשמת הוסיפה וקבעה כי גם אילו הייתה קיימת אפשרות ריאלית שהמבקש יפדה את הנכס בתוך פרק הזמן שנתבקש על ידו, אין בכך להצדיק את ביטול המכירה, שכן זכות הפדיון קמה לחייב עד אישור המכירה, והלכה היא שתשלום החוב לנושה לאחר אישור המכר אינה מהווה עילה לביטולו. הרשמת הטעימה בהחלטתה, בהסתמך על החלטתו של כב' השופט גו'בראן במסגרת רע"א 7487/09 לוי נ' עו"ד אלקיים – כונס הנכסים (לא פורסם, 16.2.2010) (להלן- "רע"א 7487/09"), כי זכות הפדיון נתונה לחייב בלבד, ואין הוא רשאי להעבירה לאחר במסווה של פדיון הנכס, דבר שיש בו "עקיפה" של הליכי ההתמחרות ושל הליכי ההוצאה לפועל.

נדחתה גם בקשת המבקש למתן ארכה להציע קונה נוסף, תוך שהרשמת מדגישה כי גם בעניין זה לא הוצע קונה קונקרטי, אלא רק נתבקשה ארכה להצגת רוכש כזה. הרשמת קבעה כי למבקש ניתנה ההזדמנות להציע רוכש מטעמו מתחילת ההליכים ועד לאישור המכר, וקונה, כאמור, אף הוצע בבקשתו מיום 22.4.10, אך זה הציע הצעה נמוכה. הרשמת קבעה כי לא עלה בידי המבקש אשר לא הצליח לאתר קונה פוטנציאלי משך חודשים ארוכים, לשכנעה כי יעלה בידו לאתר קונה, שעה שלא עלה בידיו לעשות כן במשך ששת החודשים שקדמו לאישור המכר, וגם אילו היה עולה בידו להציע הצעה ממשית, לא די בהצעה כשלעצמה בכדי להצדיק את פתיחת הליכי המכר מחדש.

בסופו של יום, דחתה כב' הרשמת את הבקשה לביטול אישור הליכי המכר, בקובעה כי לא נפלו פגמים מהותיים בהליך האישור, וכי על בית המשפט לשים לנגד עיניו את האינטרסים של הקונה תם הלב ושיקולי מדיניות שעניינם תמרוץ קונים פוטנציאליים להשתתף בהליכי מכר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

טענות המבקש בהליך זה:

המבקש טוען כי על פי צו המינוי, חויבה הכונסת להמציא מידי שלושה חודשים, דו"ח פעולות, הוצאת וקבלת כספים בגין הכינוס, תוך שצוין בצו המינוי כי: "בהעדר המצאת דו"ח תלת חודשי במועד, הליכי המימוש יעוכבו, עד להחלטה אחרת ללא צורך בכל החלטה פורמלית נוספת".

לטענת המבקש, הכונסת לא הגישה דו"ח פעולות, הוצאת וקבלת כספים מאז פתיחת התיק, לא מידי שלושה חודשים, ולא בכלל, ובמקרה שכזה, הליכי המימוש היו ונשארו מעוכבים, ולכן לא היה מקום לאשר את המכירה. המבקש טוען כי אישור המכירה בהעדר דו"חות, מהווה פגם היורד לשורשו של עניין, המצדיק את ביטול הליכי המכירה.

המבקש טוען כי פנה לכונסת ביום 19.1.10, בטרם חלפו 7 הימים שנקבעו בהודעת הכונס לשם פדיון הנכס או הבאת רוכש מטעמו, אך נמסר לו על ידי אלה ממשרד הכונס כי איחר את השעה, ובכך נחסמה זכותו לפדיון הנכס ו/או הבאת רוכש מטעמו.